החלטה בתיק רע"א 5181/03

1.        המשיב מס' 1 (להלן - "בנק המזרחי") נקט הליכים בלשכת ההוצאה לפועל בקריות למימוש משכנתא על נכס של המבקשת מס' 2 (להלן - "החייבת"). ראש ההוצאה לפועל מינה כונסת נכסים (להלן - "הכונסת"), שניהלה הליכים רבים ואחרי התמחרות זכה בה המבקש מס' 1 (להלן - "הקונה"). משנחתמו המסמכים הדרושים להשלמת העסקה הגישה כונסת הנכסים לראש ההוצאה לפועל בקשה לאשר את המכירה לקונה וכן בקשה לאשר לה תשלום של ההוצאות שהוציאה וכן את שכר טרחתה, וזאת מלבד סכומים שנקבעו כשכר טרחתה עם פתיחת ההליכים, וכן אלה שנקבעו לאחר תום התקופה שנקבעה באזהרה שניתנה לפי סעיף 7 לחוק  ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967. לפני שניתנה החלטה בבקשותיה של הכונסת שילמה החייבת את יתרת החוב ובקשה לסגור את התיק. בקשתה נדחתה מן הטעם שטרם ניתנה החלטה בבקשות להגדיל את סכום החוב.

           ראש ההוצאה לפועל בקריות (כבוד הרשם מ' קבאני), בהחלטה מיום 11.3.03, שבה פירט את פעולותיה של הכונסת, אישר את בקשת הכונסת לשלם לה את סכום ההוצאות שהוציאה לצורך המימוש וכן חייב את החייבת לשלם לכונסת "שכר טרחת כונס נוסף ומיוחד, בסך של 6% מערך סכום המכירה". בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט י' כהן), בהחלטתו מיום 3.6.03, דחה את בקשת רשות הערעור שהגישו הקונה והחייבת על החלטת ראש ההוצאה לפועל.הקונה והחייבת בקשו להרשות להם לערער על ההחלטה האחרונה.

2.        לטענת המבקשים מעלה הבקשה שאלות משפטיות עקרוניות לעניין שכר טרחתו של כונס נכסים בהוצאה לפועל וכי התשובות להן "אינן חד משמעיות ונתונות לפרשנות בתי המשפט ושומה על בית משפט עליון להכריע בהן". עם זאת, עולה מן האסמכתאות שהביאו המבקשים עצמם כי פסיקת שכר הטרחה של כונסת נכסים בהליכי הוצאה לפועל מסורה לשיקול דעתו של ראש ההוצאה לפועל ושל בית המשפט, לפי כללים ברורים שנקבעו בפסיקה. (ראו סעיף 10(א) וסעיף 59(א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967; וכן ראו, בין היתר, ע"א 13/62 ח.ל.פ.א. יבוא וסוכנויות בע"מ נ' ביח"ר למוצרי גומי סטנדרד בע"מ, פ"ד טז(2) 996, 999; ע"א 403/70 מרגוליס נ' בנק ארץ ישראל בריטניה, פ"ד כה(1) 273, 275; ע"א 453/81 קלוזנר נ' עמל הנגב בע"מ, פ"ד לו(4) 225, 229; ע"א 621/83 בנק לאומי נ' פינצ'וק, פ"ד מא(2) 660, 663; ד' בר-אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות (מהדורה 5, 2003), 507-506). אין כאן, אפוא, קושי הלכתי המצריך עיון והכרעה.

           בסופו של עיון בבקשה להרשות ערעור, בתגובתם של בנק המזרחי וכונסת הנכסים וכן בהחלטותיהן של הערכאות הקודמות מתברר כי הבקשה מעוגנת בעובדות הפרשה הנידונה ואינה מעלה שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מדלת אמותיו של הסכסוך הנדון, ומצדיקה דיון בערכאה שלישית (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3), 123).

3.        הבקשה להרשות ערעור נדחית. כל אחד מן המבקשים ישלם למשיבים מס' 1 ו- 2 יחד שכר טרחת עורך דין בסך 5000 ש"ח.

           ניתנה היום, כ"א באייר תשס"ד (12.5.04).

                                                                                      ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: